ד"ר אלון לנג מומחה לגסטרואנטרולוגיה

קולונוסקופיה

מהי הבדיקה?
בדיקת קולונוסקופיה הינה בדיקה המתבצעת באמצעות סיב אופטי במטרה לבדוק את מערכת העיכול התחתונה, כלומר המעי הגס. הבדיקה מתבצעת דרך פי הטבעת.

אורכו של המעי הגס כמטר, והוא מסתיים במסתם שמפריד בינו לבין המעי הדק. בבדיקת הקולונוסקופיה יש אפשרות לעבור את המעי הגס ואת המסתם, ולבדוק את הסנטימטרים הראשונים של המעי הדק. מטרת הבדיקה היא לסקור את כל המעי הגס, לחפש פוליפים או גידולים ולשלול דלקות או בעיות אחרות שעלולות לגרום לכאב בטן או דימום בצואה. 


מה מטרת הבדיקה?
מטרת הבדיקה לאתר במעי גס פולפים (שהם בליטות קטנות שיכולות להפוך לגידול ), לאתר גידולים במעי הגס או למצוא תהליכים דלקתיים שונים במעי. 


אין לי כל בעיות בטן. האם אני צריך לעבור קולונוסקופיה?
לקולוונוסקופיה יש חשיבות גם כבדיקת מנע, למניעת סרטן במעי הגס . המטרה היא לגלות פוליפים. פוליפים הם בליטות קטנות במעי הגס שעם השנים עלולים להפוך לסרטניים. במהלך הקולונסקופיה ניתן לכרות דיי בקלות את הפולים האלה ובכך להקטין משמעותית את הסיכון לסרטן במעי . פולפים לכשעצמם לא נותנים בדרך כלל שום סימן מוקדם ולכן העובדה שמרגישים טוב לא אומרת בהכרח שאין טעם בקולונוסקופיה. 


מאיזה גיל כדאי לעשות קולונוסקופיה? 
מכיוון שנעבר לגיל 50 יש עליה בשכיחות מציאת פוליפים במעי הגס, ההמלצה המקובלת היום ברוב העולם היא לעשות קולונוסקופיה  החל מגיל 50. במידה ויש גורמי סיכון אחרים  לסרטן המעי , בעיקר  בני משםחה אם סרטן המעי, יש להקדים את גיל הבדיקה לאחר התייעצות עם מומחה.  במידה ויש בן משפחה בדרגה ראשונה עם סרטן המעי, ההמלצה המקובלת הינה להתחיל לעבור בדיקות בגיל 40 או בגיל צעיר ב 10 שנים מהגיל בו בן המשםחה לקה בסרטן המעי.  במידה ויש יותר מבן משפחה אחד יש להתייעץ עם מומחה. 


כל כמה שנים יש לחזור על קולונוסקופיה?

התשובה תלוייה באיכות הקולונוסקופיה שבוצעה ,  הסיבה לבדיקה  והמימצאים בבדיקה. במידה והבדיקה לא צלחה בשל איכות הכנה לקויה יש לדון עם הרופא  המבצע  מיד על תיזמון בדיקה חוזרת . במידה ונמצאו פוליפים במעי הגס יקבע מועד הביקורת בהתאם לסוג הפוליפ , מספר הפוליפים שנמאו וגודלם . ברוב המיקרים הביקורת תהיה כעבור  3 עד 5 שנים . במידה לא נמצא דבר , אין גורמי סיכון משפחתיים ואיכות הבדיקה היתה טובה, מומלץ לחזור על בדיקה כעבור 10 שנים.   אם סובלים מדלקת כרונית של המעי הגס יש לעבור בדיקות מנע החל מ 10 שנים של מחלה.  אם המטופל לאחר סרטן המעי הגס יש לעבור בדיקו מעקב בהתאם להמלצת הרופא כדי לאתר חזרה של מחלה ולמנוע התפתחות פולפים חדשים.

מה זה פוליפ?
פוליפ הינו בליטה קטנה בדופן המעי שעלולה עם השנים לגדול ולהפוך לסרטן . לכן חשוב לאתר את הפוליפ ולכרות אותו כשהוא קטן. לא כל הפוליפים  יכולים להפוך לסרטניים.  הפוליפים שנכרתים נשלחים לבדיקה פתולוגית שם קובעים אופיים.  יש סוגים של פולפים שלא דורשים כל מעקב מיוחד ויש סוגים שכן. כריתת הפוליפ אינה כואבת . רוב הפוליפים ניתנים לכריתה בקלות רבה . בחלקם הקטן הכריתה הינה מורכבת למדי .  חשוב לציין שפוליפ בדרך כלל לא נותן שום סימן מוקדם ולכן יש חישבות לקולונוסקופיה גם אם אין כ תלונות .


מתי חשוב לעשות קולונוסקופיה לא כבדיקת מנע?
כאשר יש כאבי בטן לא מוסברים , דם בצואה , שלשול או עצירות חדשים   או חסר ברזל מומלץ בדרך כלל לבצע קולונוסקופיה. 


נמצא לי דם סמוי חיובי , האם יש לי סרטן המעי ? 
דם סמוי הינה בדיקה גסה יחסית ולא מאוד ממדוייקת .  רק במיעוט המקרים יתגלה גידול. בחלק יימצא פולפים שיכרת בקלות ובחלק לא יימצא דבר ויסתבר שמדובר היה באזעקת שווא . עם זאת חשוב להדגיש שבכל מקרה בו נמצא דם סמוי בצואה הכרחי לבצע קולונוסקופיה. 

האם המכשור סטרילי? 

המיכשור עובר חיטוי במכונה מיוחדת  בין מטופל למטופל.


האם נעשה שימוש  בבינה מלאכותית?
פוליפים במעי הגס הם לפעמים קטנים שטוחים וקשים לאיתור. יש חשיבות רבה לאתר את כולם ולכרות אותם. לאחרונה נתגלה במחקרים מבוקרים ששימוש בבינה מלאכותית משפר משמעותית את יכולת האיתור של פולפים קטנים. בהרצליה מדיקל סנטר , שם ד"ר לנג מבצע את הבדיקות, נרכש לאחרונה ציוד מיוחד שמאפשר שימוש בטכנולוגיה זו בכל קולונוסקופיה.

האם קולונוסקופיה כואבת?
החדרת המכשיר האנדוסקופי אכן יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית ואף לכאב. סיבה אחת לכאב היא בניפוח אויר מכוון במהלך הבדיקה כדי לפתוח את המעי שבדרך כלל מכווץ. ריבוי האוויר יכול לגרור אי נוחות ניכרת. לעיתים המכשיר האנדוסקופי יוצר לחץ על דפנות המעי ומותח אותם.  מתיחה של דפנות המעי תגרום לכאב. לכן בדרך כלל נותנים לפני תחילת הבדיקה זריקת טשטוש לווריד. הזריקה משלבת חומר מטשטש עם חומר נגד כאב. ברוב הבדיקות אני משלב חומר טשטוש שנקרא פרופופול  שמביא לתוצאות מצויינות. המטופל ישן במהלך הבדיקה ומתעורר מיד בסיומה. 

 

האם אפשר לעבור את הבדיקה ללא תרופות טשטוש?
אפשר לעבור את הבדיקה גם ללא תרופות טשטוש. הכאב בזמן הבדיקה תלוי בשילוב בין מבנה המעי (יש אנשים עם מעי מפותל יותר ולכן קשה יותר לבדיקה), ניתוחים קודמים בבטן (כל הצטלקות בחלל הבטן יכולה להקשות על הבדיקה), הטכניקה של הבודק וכן סף הכאב של הנבדק לכאב. יש מדינות בעולם בהם מקובל שלא לתת תרופות טשטוש לפני הבדיקה.

הגישה שלי היא להתאים את תרופות הטשטוש לכל מטופל. יש כאלה שממש לא רוצים להרגיש דבר. הם חוששים מהקולונוסקופיה, נבוכים מהבדיקה ופשוט רוצים לישון.  לנבדקים אלה אני נותן תרופות טשטוש במינון המתאים לשינה, אך חשוב לציין שלא מדובר בהרדמה מלאה. בדרך כלל הנבדק כלל לא ירגיש את הבדיקה.  במקרים בהם הנבדק רוצה להיות שותף ולראות את הבדיקה על מסך הוידיאו, או שחושש לאבד שליטה אפשר לבצע את הבדיקה עם טשטוש מינימלי. תמיד אפשר להוסיף חומר מטשטש במהלך הבדיקה באם יש צורך.

 

האם אפשר לעבור את הבדיקה בהרדמה מלאה?
חשוב להבין שההבדל בין טשטוש עמוק להרדמה מלאה הוא קטן. עם זאת יש שמעדיפים לעבור את הבדיקה בהרדמה מלאה בין אם עקב חשש גדול מהבדיקה או בשל ניסיון עבר שבו טשטוש לא הספיק להם. אם מחליטים על בדיקה בהרדמה מלאה יש להיפגש עם רופא מרדים טרם הבדיקה כדי שיכיר את הרקע הרפואי של הנבדק לפני הקולונוסקופיה. במידה ומדובר בהרדמה מלאה ההרדמה תבוצע כמובן על ידי רופא מרדים. חשוב לציין שכיום משתמשים במהלך הבדיקה בשילוב של תרופות שכולל תרופה חדשה שנקראת פרופופול. תרופה חדשה זו מאפשרת להגיע לטשטוש מצויין, וגם אנשים שבעבר לא יכלו לעבור את הבדיקה עם תרופות הטשטוש המקובלות, יכולים לעבור את הבדיקה ללא קושי עם השילוב החדש וללא צורך ברופא מרדים.

 

כמה זמן אורכת קולונוסקופיה?
הבדיקה אורכת בדרך כלל כעשרים דקות. לעיתים יש בדיקות מורכבות שיארכו כשעה.


איפה מתבצעת הבדיקה?

ד"ר לנג מבצע את הגסטרוסקופיה בדרך כלל במרכז הרפואי הרצליה מדיקל סנטר. 

איך מתכוננים לבדיקה?
הכנה טובה חיונית להצלחת הבדיקה. ההכנה לבדיקה מורכבת מתזונה מתאימה ושימוש בחומרים משלשלים.

יש כמה חומרים משלשלים בהם משתמשים כיום. השכיח ביותר נקרא פיקוסלקס. חומר זה נוח מאוד לשימוש וטעמו סביר בהחלט. על פי רוב הוא ניתן בשילוב עם כדורים משלשלים. הכנה עם חומר זה אינה דורשת שימוש בחוקן ניקוי.

הפיקוסלקס הוא חומר משלשל שאינו מתאים לכולם. כשיש הפרעות בתפקוד הכליות ובכמה מחלות אחרות מעדיפים להשתמש בחומר שנקרא מרוקן. חומר זה פחות נעים לשימוש, שכן הנבדק נדרש לשתות  3 ליטרים מחומר זה שאינו טעים. עם זאת הוא נחשב לחומר הבטוח ביותר. חומר הכנה אחר הוא המוביפרפ שדורש שתיה של 2 ליטר תמיסה ועוד כשני ליטר נוזלים צלולים.

ההכנה מתחילה כ - 3 ימים טרם הבדיקה, אך עיקר ההכנה ביום שלפני הבדיקה. אם הבדיקה מתבצעת בשעות אחר הצהרים, אין בעיה לעבוד ביום שלפני הבדיקה. לא מומלץ לעבוד ביום הבדיקה.

 

מה הסיכונים?
בסך הכל מדובר בבדיקה בטוחה. עם זאת, כל בדיקה פולשנית כרוכה בסיכון מסוים. החשש העיקרי הוא שייווצר נקב, חור במעי, במהלך הבדיקה. זהו כמובן סיבוך משמעותי שכן על פי רוב יידרש ניתוח כדי לאתר ולסגור את החור. במידה ונוצר חור שכזה הוא יתגלה בדרך כלל במהלך הבדיקה או בתקופת ההשגחה שלאחר הבדיקה. הנבדק ירגיש כאב בטן שילך ויגבר. סיבוך אחר הוא דימום שיתרחש בדרך כלל לאחר כריתת פוליפ. בדימומים כאלה ניתן לטפל בדרך כלל ללא ניתוח.  בנוסף יש לזכור שלכל  טיפול  בתרופות מטשטשות יש סיכון מסויים לדיכוי נשימה ירידת לחץ דם ותגובה אלרגית.

 

מה מרגישים אחרי הבדיקה?
מיד לאחר הבדיקה הנבדק יהיה בדרך כלל מטושטש למדי. הטשטוש יפוג בהדרגה תוך 30 דקות עד מספר שעות מתום הבדיקה. לעיתים תהיה תחושה שהבטן מאוד נפוחה וקצת כואבת. תחושה זו תעבור בהדרגה תוך כמה שעות. אם אין הקלה הדרגתית תוך שעות או שיש החמרה, יש לפנות לטיפול רפואי. אסור לנהוג 12 שעות לאחר הבדיקה.

 

האם יש אלטרנטיבות לבדיקה ?
התשובה תלויה בסיבת הבדיקה. בדיקת קולונוסקופיה נחשבת כבדיקה האמינה ביותר לבדיקת המעי הגס. אם מדובר בבדיקה מניעתית בלבד, ולנבדק אין כל תלונות או בעיות הקשורות למערכת העיכול, אפשר לשקול ביצוע בדיקות אחרות. 

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה ושכיחה שמטרתה לאתר גידולים במעי הגס. יתרונה בכך שהיא פשוטה ולא פולשנית. חסרונה בכך שהיא רחוקה מלהיות מדויקת ואינה טובה לאיתור מוקדם של פוליפים קטנים. בדיקה זו יכולה להביא לגילוי פוליפים בשלב מתקדם או שתאתר גידולים. בדיקת דם סמוי תקינה אינה שוללת גידולים במעי הגס.

בדיקה אחרת היא הבדיקה המכונה בטעות "קולונוסקופיה וירטואלית". השם מטעה שכן הוא מרמז על כך שהנבדק לא מרגיש כלום ולא כך הוא. בבדיקה מוחדרת לכמה סנטימטרים בודדים צינורית דרך פי הטבעת, מוזרם אויר רב למעי ואז מתבצע צילום רנטגן מסוג CT.  היתרון בבדיקה ששמה הנכון הוא קולונוסקופיה ב -CT, הוא בכך שהיא פחות פולשנית והסיכון  בה נמוך יותר מקולונוסקופיה רגילה. חסרונה בכך שהיא לוקה ביכולת לאתר פוליפים קטנים מ 10 ממ'. בנוסף בדיקה זו כמובן אינה מאפשרת  נטילת דגימות (ביופסיה) או כריתת פוליפים. חשוב לציין שההכנה לבדיקה זו דומה מאוד להכנה בקולונוסקופיה רגילה. לכן, אם בוחרים בבדיקה זו, יש לקחת בחשבון שבמידה ויאותר ממצא במעי הגס, יידרש הנבדק במעמד אחר לעבור שוב את  כל תהליך ההכנה לקולונוסקופיה רגילה.

 

מה להביא לבדיקה?
יש להגיע עם תעודה מזה ומסמכים רפואיים רלוונטים . אין צורך בטופס 17. אם מבצעים את הבדיקה דרך חברת ביטוח כדאי להצטייד בטיפסי ההתחייבות של חברת הביטוח עבור הרצליה מדיקל  סנטר.

 

האם ניתן לעבוד ביום הבדיקה? 
מומלץ שלא לעבוד ביום הבדיקה. אפשר לעבוד ביום שלפני הבדיקה עד לשעות הערב המוקדמות.  אפשר לעבוד ביום שלאחר הבדיקה. 

 

טפסי הסכמה לבדיקה 
בהגיעכם למכון הגסטרו לפני ביצוע הבדיקה, תתבקשו לחתום על טופס הסכמה לאנדוסקופיה של מערכת העיכול, ועל טופס הסכמה לקבלת טשטשוש על פי המתחייב בחוק. בתחתית העמוד תמצאו העתק מדוייק של טופסי ההסכמה.  אנא קיראו בנחת את הטפסים המצורפים.  אם יש לכם שאלה אתם מוזמנים לפנות אלינו טרם הבדיקה, או לשאול בהגיעכם לבדיקה לפני החתימה על הטפסים.

 

האם יש להגיע לפגישת ייעוץ לפני הפעולה?

אם יש בידך הפניה מרופא גסטרו או כירורג, ואם אין לך מחלות רקע מורכבות, אין הכרח להגיע לייעוץ. ניתן למלא את "טופס מילוי פרטים לבדיקה אנדוסקופית ללא ייעוץ " המצורף למטה  ולהעביר בליווי ההפניה הרפואית לפקס   03-5357856 או למייל  alon.lang@gmail.com . צוות המרפאה ייצור עימך קשר לתיאום הבדיקה.

איפה מתבצעת הבדיקה?

ד"ר לנג מבצע את הקולונוסקופיה בדרך כלל בהרצליה ממדיקל סנטר.



טופס מילוי פרטים לבדיקה אנדוסקופית ללא ייעוץ

הוראות הכנה לסיגמואידוסקופיה

הוראות הכנה לסיגמואידוסקופיה