קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה המתבצעת באמצעות סיב אופטי במטרה לבדוק את מערכת העיכול התחתונה, כלומר המעי הגס. הבדיקה מתבצעת דרך פי הטבעת.

אורכו של המעי הגס כמטר, והוא מסתיים במסתם שמפריד בינו לבין המעי הדק. בבדיקת הקולונוסקופיה יש אפשרות לעבור את המסתם, ולבדוק את הסנטימטרים הראשונים של המעי הדק. מטרת הבדיקה היא לסקור את כל המעי הגס, לחפש פוליפים או גידולים ולשלול דלקות או בעיות אחרות שעלולות לגרום לכאב בטן או דימום בצואה.

מטרת הבדיקה לאתר במעי גס פוליפים (בליטות קטנות שיכולות להפוך לגידול), לאתר גידולים במעי הגס או למצוא תהליכים דלקתיים שונים במעי.

לקולונוסקופיה יש חשיבות גם כבדיקת מנע, למניעת סרטן במעי הגס. המטרה היא לגלות פוליפים. פוליפים הם בליטות קטנות במעי הגס שעם השנים עלולים להפוך לסרטניים. במהלך הקולונסקופיה ניתן לכרות יחסית בקלות את הפוליפים ובכך להקטין משמעותית את הסיכון לסרטן במעי. פוליפים כשלעצמם לא נותנים בדרך כלל שום סימן מוקדם ולכן העובדה שמרגישים טוב אינה אומרת בהכרח שאין טעם בקולונוסקופיה. לכן, מומלץ להתחיל להיבדק  בגיל 50, ולפעמים אף מגיל 45. אם יש רקע משפחתי של סרטן המעי או פוליפים במעי הגס חשוב לפנות לרופא ולבדוק באיזה גיל יש להתחיל להיבדק.

מכיוון שמעבר לגיל 45-50 יש עליה בשכיחות מציאת פוליפים במעי הגס, ההמלצה המקובלת היום ברוב העולם היא לעשות קולונוסקופיה החל מגיל 50. לאחרונה מספר איגודי רופאים בעולם ממליצים להוריד את סף גיל הבדיקה לגיל 45. במידה ויש גורמי סיכון אחרים לסרטן המעי, בעיקר בני משפחה עם סרטן המעי, יש להקדים את גיל הבדיקה לאחר התייעצות עם מומחה. במידה ויש בן משפחה בדרגה ראשונה עם סרטן המעי, ההמלצה המקובלת היא להתחיל לעבור בדיקות בגיל 40 או בגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל בו בן המשפחה לקה בסרטן המעי. במידה ויש יותר מבן משפחה אחד שלקה בסרטן המעי יש להתייעץ עם מומחה.

התשובה תלוייה באיכות הקולונוסקופיה שבוצעה, הסיבה לבדיקה והממצאים בבדיקה. במידה והבדיקה לא צלחה בשל איכות הכנה לקויה יש לדון עם הרופא המבצע על קביעת בדיקה חוזרת. במידה ונמצאו פוליפים במעי הגס יקבע מועד הביקורת בהתאם לסוג הפוליפ, מספר הפוליפים שנמצאו וגודלם. ברוב המקרים הביקורת תהיה כעבור 3 עד 5 שנים. במידה לא נמצא דבר, אין גורמי סיכון משפחתיים ואיכות הבדיקה הייתה טובה, מומלץ לחזור על בדיקה כעבור 10 שנים. אם סובלים מדלקת כרונית של המעי הגס יש לעבור בדיקות מנע החל מ-10 שנים של מחלה. אם המטופל לאחר סרטן המעי הגס יש לעבור בדיקות מעקב בהתאם להמלצת הרופא כדי לאתר חזרה של מחלה ולמנוע התפתחות פוליפים חדשים.

פוליפ הוא בליטה קטנה בדופן המעי שעלולה עם השנים לגדול ולהפוך לסרטן. לכן, חשוב לאתר את הפוליפ ולכרות אותו כשהוא קטן. לא כל הפוליפים יכולים להפוך לסרטניים. הפוליפים שנכרתים נשלחים לבדיקה פתולוגית שם קובעים את אופיים. יש סוגים של פוליפים שלא דורשים מעקב מיוחד ויש סוגים שכן. כריתת הפוליפ אינה כואבת. רוב הפוליפים ניתנים לכריתה בקלות רבה. בחלקם הקטן הכריתה היא מורכבת למדי. חשוב לציין שפוליפ בדרך כלל לא נותן שום סימן מוקדם ולכן יש חשיבות לקולונוסקופיה גם אם אין כל תלונות.

כאשר יש כאבי בטן לא מוסברים, דם בצואה, שלשול או עצירות חדשים או חסר ברזל מומלץ בדרך כלל לבצע קולונוסקופיה.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה לא מאוד מדויקת. כאשר הבדיקה חיובית, במיעוט מהמקרים יתגלה גידול, בחלק מהמקרים יימצא פוליפ שיכרת בקלות ובחלק מהמקרים לא יימצא דבר ויסתבר שמדובר היה באזעקת שווא. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל מקרה בו נמצא דם סמוי בצואה הכרחי לבצע קולונוסקופיה.

המכשור עובר חיטוי במכונה מיוחדת בין מטופל למטופל.

פוליפים במעי הגס הם לפעמים קטנים, שטוחים וקשים לאיתור. יש חשיבות רבה לאתר את כולם ולכרות אותם. לאחרונה נתגלה במחקרים מבוקרים ששימוש בבינה מלאכותית משפר משמעותית את יכולת האיתור של פוליפים קטנים. בהרצליה מדיקל סנטר, שם ד"ר לנג מבצע את הבדיקות, נרכש לאחרונה ציוד מיוחד שמאפשר שימוש בטכנולוגיה זו בכל קולונוסקופיה.

החדרת המכשיר האנדוסקופי אכן יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית ואף לכאב. סיבה אחת לכאב היא בניפוח אוויר מכוון במהלך הבדיקה כדי לפתוח את המעי שבדרך כלל מכווץ. ריבוי האוויר יכול לגרור אי נוחות ניכרת. לעיתים המכשיר האנדוסקופי יוצר לחץ על דפנות המעי ומותח אותם. מתיחה של דפנות המעי תגרום לכאב. לכן, בדרך כלל נותנים לפני תחילת הבדיקה זריקת טשטוש לווריד. הזריקה משלבת חומר מטשטש עם חומר נגד כאב. ברוב הבדיקות ד"ר לנג משלב חומר טשטוש הנקרא פרופופול אשר מביא לתוצאות מצוינות. המטופל ישן במהלך הבדיקה ומתעורר מיד בסיומה.

אפשר לעבור את הבדיקה גם ללא תרופות טשטוש. הכאב בזמן הבדיקה תלוי בשילוב בין מבנה המעי (יש אנשים עם מעי מפותל יותר ולכן קשה יותר לבדיקה), ניתוחים קודמים בבטן (כל הצטלקות בחלל הבטן יכולה להקשות על הבדיקה), הטכניקה של הבודק וכן סף הכאב של הנבדק. יש מדינות בעולם בהן מקובל שלא לתת תרופות טשטוש לפני הבדיקה.

הגישה של ד"ר לנג היא להתאים את תרופות הטשטוש לכל מטופל. יש כאלה שלא רוצים להרגיש דבר. הם חוששים מהקולונוסקופיה, נבוכים מהבדיקה ורוצים לישון. לנבדקים אלה ד"ר לנג נותן תרופות טשטוש במינון המתאים לשינה, אך חשוב לציין שלא מדובר בהרדמה מלאה. בדרך כלל הנבדק כלל לא ירגיש את הבדיקה. במקרים בהם הנבדק רוצה להיות שותף ולראות את הבדיקה על מסך הוידיאו, או חושש לאבד שליטה, אפשר לבצע את הבדיקה עם טשטוש מינימלי.

אם יש צורך, ניתן תמיד להוסיף חומר מטשטש במהלך הבדיקה.

בהרדמה מלאה, שרירי הנשמה משותקים וצריך לעבור הנשמה. נדירים המקרים שאכן יש צורך לבצע הרדמה מלאה והנשמה לצורך הבדיקות. חשוב להבין שהיום הטשטוש הוא קרוב מאוד להרדמה מלאה מבחינת תחושת החולה, אך לא דורש הנשמה. יש מקרים שבשל מחלות רקע של הנבדק, חשוב שיהיה מרדים בזמן הפעולה. אם מחליטים על בדיקה עם מרדים, לפעמים יש צורך להיפגש עם רופא מרדים טרם הבדיקה כדי שיכיר את הרקע הרפואי של הנבדק. חשוב לציין שכיום משתמשים במהלך הבדיקה בשילוב של תרופות הכולל תרופה חדשה שנקראת פרופופול. תרופה זו מאפשרת להגיע לטשטוש מצוין, וגם אנשים שבעבר לא יכלו לעבור את הבדיקה עם תרופות הטשטוש המקובלות, יכולים לעבור את הבדיקה ללא קושי עם השילוב החדש וללא צורך ברופא מרדים. אף על פי שמדובר בטשטוש בלבד מבחינה רפואית, הנבדק ישן שינה עמוקה וטובה.

הבדיקה אורכת בדרך כלל כעשרים דקות. לעיתים יש בדיקות מורכבות שיארכו כשעה ויותר.

ד"ר לנג מבצע את הגסטרוסקופיה בדרך כלל במרכז הרפואי הרצליה מדיקל סנטר.

הכנה טובה חיונית להצלחת הבדיקה. ההכנה לבדיקה מורכבת מתזונה מתאימה ושימוש בחומרים משלשלים.

יש כמה חומרים משלשלים בהם משתמשים כיום. השכיח ביותר נקרא פיקוסלקס. חומר זה נוח מאוד לשימוש וטעמו סביר. על פי רוב הוא ניתן בשילוב עם משלשלים נוספים. הכנה עם חומר זה אינה דורשת שימוש בחוקן ניקוי.

הפיקוסלקס הוא חומר משלשל שאינו מתאים לכולם. כאשר יש הפרעות בתפקוד הכליות ובכמה מחלות אחרות מעדיפים להשתמש בחומר שנקרא מרוקן. חומר זה פחות נעים לשימוש, שכן הנבדק נדרש לשתות 3 ליטרים מחומר זה שאינו טעים. עם זאת, הוא נחשב לחומר הבטוח ביותר. חומר הכנה אחר הוא המוביפרפ שדורש שתיה של 2 ליטר תמיסה ועוד כשני ליטר נוזלים צלולים.

ההכנה מתחילה כ-3 ימים טרם הבדיקה, אך עיקר ההכנה היא ביום שלפני הבדיקה. אם הבדיקה מתבצעת בשעות אחר הצהריים, אין בעיה לעבוד ביום שלפני הבדיקה. לא מומלץ לעבוד ביום הבדיקה.

בסך הכל מדובר בבדיקה בטוחה. עם זאת, כל בדיקה פולשנית כרוכה בסיכון מסוים. החשש העיקרי הוא שייווצר נקב, חור במעי, במהלך הבדיקה. זהו כמובן סיבוך משמעותי שכן על פי רוב יידרש ניתוח כדי לאתר ולסגור את החור. במידה ונוצר חור שכזה הוא יתגלה בדרך כלל במהלך הבדיקה או בתקופת ההשגחה שלאחר הבדיקה. הנבדק ירגיש כאב בטן שילך ויגבר. סיבוך אחר הוא דימום שיתרחש בדרך כלל לאחר כריתת פוליפ. בדימומים כאלה ניתן לטפל בדרך כלל ללא ניתוח. נוסף לכך, יש לזכור שלכל טיפול בתרופות מטשטשות יש סיכון מסוים לדיכוי נשימה, ירידת לחץ דם ותגובה אלרגית.

מיד לאחר הבדיקה הנבדק יהיה בדרך כלל מטושטש למדי. הטשטוש יפוג בהדרגה תוך 30 דקות עד מספר שעות מתום הבדיקה. לעיתים תהיה תחושה שהבטן נפוחה וקצת כואבת. תחושה זו תעבור בהדרגה תוך כמה שעות. אם אין הקלה הדרגתית תוך שעות או שיש החמרה, יש לפנות לטיפול רפואי. אסור לנהוג 12 שעות לאחר הבדיקה.

התשובה תלויה בסיבת הבדיקה. בדיקת קולונוסקופיה נחשבת כבדיקה האמינה ביותר לבדיקת המעי הגס. אם מדובר בבדיקה מניעתית בלבד, ולנבדק אין כל תלונות או בעיות הקשורות למערכת העיכול, אפשר לשקול ביצוע בדיקות אחרות.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה ושכיחה שמטרתה לאתר גידולים במעי הגס. יתרונה בכך שהיא פשוטה ולא פולשנית. חסרונה בכך שהיא רחוקה מלהיות מדויקת ואינה טובה לאיתור מוקדם של פוליפים קטנים. בדיקה זו יכולה להביא לגילוי פוליפים בשלב מתקדם או לאיתור גידולים. בדיקת דם סמוי תקינה אינה שוללת גידולים במעי הגס.

בדיקה אחרת היא הבדיקה המכונה "קולונוסקופיה ווירטואלית", השם מטעה שכן הוא מרמז על כך שהנבדק לא מרגיש כלום ולא כך הוא. בדיקה זו היא בעצם קולונוסקופיה שנעשית בעזרת CT, בבדיקה מוחדרת צינורית דרך פי הטבעת לכמה סנטימטרים בודדים, מוזרם אוויר רב למעי ואז מתבצע צילום רנטגן מסוג CT. היתרון בבדיקה שהיא פחות פולשנית והסיכון בה נמוך יותר מקולונוסקופיה רגילה. חסרונה בכך שהיא לוקה ביכולת לאתר פוליפים קטנים מ-10 מ"מ. בנוסף בדיקה זו אינה מאפשרת נטילת דגימות (ביופסיה) או כריתת פוליפים. חשוב לציין שההכנה לבדיקה זו דומה מאוד להכנה בקולונוסקופיה רגילה. לכן, אם בוחרים בבדיקה זו, יש להביא בחשבון שבמידה שיאותר ממצא במעי הגס, יידרש הנבדק במעמד אחר לעבור שוב את כל תהליך ההכנה לקולונוסקופיה רגילה.

בדיקה נוספת היא בדיקת וידאו קפסולה המאפשרת הדגמה של המעי הדק או הגס בעזרת קפסולה מיוחדת שמצלמת את המעי ומשדרת למשדר חיצוני. יש קפסולה שנועדה לבדיקת המעי הדק ואחרת המיועדת לבדיקת המעי הגס. בדיקת הוידאו קפסולה של המעי הגס אינה בסל הבריאות ויש מקומות שמבצעים אותה באופן פרטי. היא עדיין נחשבת פחות מדויקת מקולונוסקופיה, ואינה מפשרת נטילת ביופסיות, או כריתת פוליפים. בדיקת הוידאו קפסולה כרוכה אף היא בהכנה אינטסיבית לניקיון המעי הגס.

יש להגיע עם תעודה מזה ומסמכים רפואיים רלוונטיים. אין צורך בטופס 17. אם מבצעים את הבדיקה דרך חברת ביטוח כדאי להצטייד בטפסי ההתחייבות של חברת הביטוח עבור הרצליה מדיקל סנטר.

מומלץ שלא לעבוד ביום הבדיקה. אפשר לעבוד ביום שלפני הבדיקה עד לשעות הערב המוקדמות. אפשר לעבוד ביום שלאחר הבדיקה.

בהגיעכם למכון הגסטרו לפני ביצוע הבדיקה, תתבקשו לחתום על טופס הסכמה לאנדוסקופיה של מערכת העיכול, ועל טופס הסכמה לקבלת טשטוש על פי המתחייב בחוק. בתחתית העמוד תמצאו העתק מדויק של טופסי ההסכמה. אנא קיראו בנחת את הטפסים המצורפים. אין צורך להדפיס את הדפים ולהביאם אתכם ולא צריך לחתום עליהם מראש. אם יש לכם שאלה אתם מוזמנים לפנות אלינו טרם הבדיקה, או לשאול בהגיעכם לבדיקה לפני החתימה על הטפסים.

אם יש בידך הפניה מרופא גסטרו או כירורג, ואם אין לך מחלות רקע מורכבות, אין הכרח להגיע לייעוץ. ניתן למלא את "טופס מילוי פרטים לבדיקה אנדוסקופית ללא ייעוץ" המצורף למטה ולהעביר בליווי ההפניה הרפואית למייל alon.lang@gmail.com. צוות המרפאה ייצור עימך קשר לתיאום הבדיקה.